קומפלקס כורכום  לטיפול בארטריטיס

אפילו מינון נמוך של קומפלקס כורכום נמצא כמקל כאב ומעלה ניידות בחולי אוסטיאוארטריטיס, כך עולה ממחקר חדש. כ-50 משתתפים חולקו לשתי קבוצות כאשר שתיהן קיבלו את "הטיפול הטוב ביותר" מהרופא שלהם בעוד שרק קבוצה אחת קיבלה בנוסף גם 200 מ"ג כורכום ביום. בהתחלת המחקר ולאחר שלושה חודשי טיפול, המשתתפים הצליחו ללכת על הליכון במהירות של 3 ק"מ בשעה ובשיפוע של 10%. זהו המרחק הנסבל שלא אופיין בכאב. לאחר שלושה חודשי טיפול, בקבוצה שקיבלה כורכום נצפתה ירידה של 58% בתוצאות WOMAC  (שאלון המשמש לקביעת עוצמת הדלקת), כמו גם מרחק ההליכה על ההליכון הוארך מ-75 מטר ל-332 מטר. רמות ה-CRP הממוצעות ירדו מ-168±18 ל- 11.3 ± 4.1 mg/L.

תמצית כורכום עם פיפרין

הרכיבים הפעילים של הכורכום הם נוגדי חימצון מסוג פוליפנולים. הפוליפנול המוכר ביותר בכורכום הוא הכורכומין שלו מיוחסת הפעילות הטיפולית של הצמח. הכורכומין הוא למעשה הפיגמנט המעניק לכורכום את צבעו הצהוב ומאפיין גם את ריחו הייחודי.

המחקר הראשון על כורכומין לטיפול במחלות בבני אדם התפרסם במגזין היוקרתי הלאנסט כבר בשנת 1937 ומאז פורסמו למעלה מ-2600 מאמרים מדעיים במגזינים רפואיים שרובם המכריע התפרסם בשנים האחרונות. במהלך השנים הכורכומין התגלה כבעל תפקידים ביולוגים מגוונים; נמצא כי לכורכומין פעילות אנטי דלקתית חזקה (1,2), אנטי סרטנית (3) ואפילו אנטי דיכאונית (4).

נמצא שכורכומין מווסת פעילות של רכיבים המשמשים בגוף כמתווכי דלקת ובכך מטפל במספר רב של מחלות פרו-דלקתיות כגון אלצהיימר, פרקינסון, מחלות לב וכלי דם, קוליטיס, דלקות מפרקים ועוד.

התכונות נוגדות הדלקת של כורכומין מיוחסות, לפחות בחלקן, לדיכוי יצירת פרוסטגלנדינים
(PGs) על ידי עיכוב פעילות אנזימי 2COX, LOX  ו TNFα, דרך השפעה אנטיאוקסידנטית חזקה (5,6,7) וכלה ברגולצייה ומודולציית התהליכים ברמה התאית. (8,9,10,11).

תוצאות המחקרים מצביעות על כורכומין כתוסף תזונה טבעי שפועל במנגנון נוגד דלקת במספר אתרים לאורך מסלול איתות הדלקת.

שימושים עיקריים:

מחלות מעיים דלקתיות (IBD)
השימוש הנרחב ביותר הקיים כיום ברפואה בכורכום הוא במחלות המעיים הדלקתיות קרי מחלת קרוהן (Crohn's diseas) ומחלת קוליטיס (ulcerative colitis) (12). מחלות אלו המאופיינות בעלייה בגורמים דלקתיים שגורמים לרקמת המעי להיות כל הזמן במצב דלקתי, כמו כן הן מהוות סיכון לפתח סרטן הקולון.

במחקר שנעשה על כורכומין ניתן לחולים הסובלים מכיבים במעי (קוליטיס) כורכומין 550 מ"ג פעמיים ביום במשך חודש ולאחריו 3 פעמים ביום במשך חודש נוסף. לחולי קרוהן ניתן 360 מ"ג 3 פעמים ביום במשך חודש ולאחריו 360 מ"ג 4 פעמים ביום במשך 2 חודשים. תוצאות המחקר מראות כי מתן הכורכומין גרם לשיפור במצבם עם הפחתה במינון התרופות. מסקנת החוקרים היתה כי לכורכומין יש השפעה טיפולית חיובית אצל חולים הסובלים ממחלות IBD (13).

במחקר קליני נוסף כפול סמיות ומבוקר-פלצבו שנערך על 89 חולי קוליטיס דווח על כך שמתן של 2 גרם של כורכומין ביום הביאה הן לשיפור ממצאים קליניים והן לתוצאות בעלי משמעות סטטיסטית מבחינת שכיחות חזרת ההתקפים (14).

מחלת מפרקים דלקתית (RA)
דלקת מפרקים כרונית הינה מחלה אוטואימונית, פרו דלקתית שמאופיינת בנוקשות של המפרקים ונפיחות. הטיפול בדלקת מפרקים מתמקד בהפחתה בנפיחות והכאב, דחיית התקדמות המחלה ושיפור איכות חיים. הטיפול כיום הוא בתרופות נוגדות דלקת שיעילותן חלקית והטיפול בהן מלווה בתופעות לוואי רבות.

בעקבות מספר מחקרים שנעשו על כורכומין בחולים הסובלים מדלקות מפרקים עולה כי הכורכומין יכול להפוך לחלק מפרוטוקול טיפול במחלה זו. יכולת זו של הכורכום מוסבת על ידי השפעה אנטי-דלקתית ישירה שיש לכורכומין על תהליכים שמשפיעים על מטבוליזם של הסחוס (עיכוב אנזים ה COX2 ו MMP9 שהראשון אחראי לקיום תהליך דלקתי בסחוס והשני אחראי על תהליכי פירוק הסחוס). כמו כן כורכומין נמצא כבעל יכולת לעודד סינטזת קולגן סוג 2. כל אלה מצביעים על יכולתו הטבעית של כורכומין לעצור ולמנוע את תהליכי הפירוק שמתרחשים בסחוס במצבי דלקת (15).

 במחקר שנעשה על כורכומין אל מול תרופה ממשפחת NSAID  (תרופות נוגדות דלקת) בחולים הסובלים מדלקות מפרקים נמצא כי טיפול בכורכו מין במינון 1200 מ"ג ליום במשך שבועיים שיפר את התסמינים האופיינים למחלה זו לרבות שיפור מצב נוקשות המפרקים בבוקר, זמן הליכה ונפיחות המפרק (16).

זמינות ביולוגית
החיסרון הגדול של השימוש בכורכומין הוא הזמינות הביולוגית הנמוכה של הרכיב עקב ספיגה נמוכה, חילוף חומרים מהיר ופינוי מהיר מהגוף. לאחר מתן של מנת כורכומין ריכוזו בדם מגיע לשיא כבר אחרי שעה עד שעתיים מרגע הנטילה אך לאחר כמה שעות, כ 75% ממנו נמצא בצואה, מה שמצביע על ספיגתו הדלה (17).

הספרות מדברת על כך שיש לשלב עם הכורכום רכיבים נוספים בכדי לשפר את ספיגתו ולהגביר את משך שהותו בסרום. מסיבה זו בחרנו להוסיף לפורמולה שלנו פיפרין, תמצית של פלפל שחור שהוכח כי יעיל למטרה זו.

פיפרין (Piper nigrum)
התבלין פלפל שחור מכיל רכיב אלקולואידי בשם פיפרין. נמצא כי פיפרין מעלה זמינות ביולוגית של כורכומין ב 2000 אחוז!!!!! תוספת של פיפרין לכורכום מאפשרת זמינות ביולוגית טובה יותר על-ידי כך שמירה על רמות כורכומין גבוהות בדם, העלאת חדירות הכורכומין לתאים ומניעה של תהליכים מטבוליים טבעיים בגוף שגורמים להפרשה של הכורכומין אל מחוץ לגוף (18,19,20,21).

ציפוי אנטרי
השימוש בציפוי אנטרי מאפשר שליטה על מיקום פירוק הטבלית וספיגת הרכיבים. המונח אנטרי מתייחס למעי הדק ולכן המשמעות של ציפוי אנטרי הוא מניעת שחרור הרכיבים הפעילים לפני הגעתם למעי הדק. החומר ממנו מורכב הציפוי האנטרי עמיד בפני החומציות הגבוהה ומתפרק דווקא היכן שהחומציות יחסית נמוכה כדוגמת המעי. הזמינות הביולוגית הנמוכה של הכורכום מחייבת שימוש בציפוי האנטרי לטבליות לשיפור הספיגה של הכורכומין.

שימושים נוספים:

הקלה על כיבים פפטי (אולקוס)
במחקר שנעשה על 45 גברים ונשים הסובלים מכיב פפטי במערכת העיכול נמצא כי 3 גר' של כורכום ליום הפחית את הכיבים אצל רב המטופלים בין ארבעה שבועות ל-12 שבועות טיפול (22).

פעילות אנטי סרטנית ואנטי אנגיוגנית
מספר מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מרמזות על יעילות טיפולית של כורכומין אצל חולים הסובלים מסרטן המעי הגס, המחקרים אף הוכיחו פעילות אנטי אנגיוגנית של הכורכומין שמפריע ליצירתם של כלי דם בגידולים סרטניים ועל ידי כך מונעים התפתחות הגידול (23,24).

הקשר הידוע בין מחלות מעיים דלקתיות ובין הסיכון ללקות בסרטן המעי הגס הובילו לתחילתם והתרחשותם בימינו של שני מחקרים קליניים גדולים הנמצאים ב שלב 1 ובשלב 2 והבאים לתת תשובה האם כורכומין יוכרז כטיפול רשמי כימופרוטקטיבי/כימוטרפויטי בהקשר של סרטן המעי (25).

הקלה על כאב ונפיחות לאחר ניתוח הרניה
במחקר בקרב גברים שעברו ניתוח לתיקון בקע (הרניה) או הידרצלה, נמצא כי טיפול בתוספת של כורכומין, 1200 מ"ג ליום, במשך 5 ימים היה יעיל יותר מפלסבו ובעל פעילות דומה לתרופה NSAID, להפחתת בצקת ואודם, רגישות וכאב לאחר הניתוח (26).

טיפול בבעיות עיכול שונות
האיגוד הגרמני לתזונה אישר את השימוש בכורכום כטיפול לבעיות במערכת העיכול מכיון שהכורכומין מפחית את ההפרשה של חומצה מהקיבה ומגן מפני נזקים כמו, דלקת בקיבה (גסטריטיס) או בדפנות המעיים (27).  

                                                                                        

פרופיל בטיחות של שימוש במינונים גבוהים של כורכומין
מחקרים שונים בדקו את המינון המקסימלי שנסבל ובטוח לשימוש. נבדק מינון של עד ל-8 גר' ליום של כורכומין.

תוצאות המחקרים הראו כי הסבילות לטיפול היתה טובה ונטולת תופעות לוואי למעט מקרים בודדים שדיווחו על הרגשה לא נעימה במערכת העיכול, לא נמצא חשש לרעילות (28,29).

אינטראקציה עם תרופות:

• לא מומלץ לנוטלי קומדין.

References:

1. The International Journal of Biochemistry & Cell Biology 41 (2009) 40–59 begin_of_the_skype_highlighting              (2009) 40–59      end_of_the_skype_highlighting
2. Digestive Diseases and Sciences, Vol. 50, No. 11 (November 2005)
3. Mol. Nutr. Food Res. 2008, 52, 1040 – 1061
4. Pharmacology, Biochemistry and Behavior 2008
5. Free Radical Biology & Medicine 41 (2006) 92–96 begin_of_the_skype_highlighting              (2006) 92–96      end_of_the_skype_highlighting
6. Antioxid. Redox Signal. 10, 511–545.
7. J. Agric. Food Chem. 2007, 55, 10150–10155
8. Ramsewak et.al Phytomedicine, 7,303-308, 2000
9. Ruby et.al Cancer Lett. 94, 79-83, 1995
10. Leu et.al Curr.Med.Chem.Anticancer Agents, 2, 357-370, 2002
11. Adv Exp Med Biol. 2007;595:105-25.
12. Clinical Cancer Research  Vol. 7, 1894–1900, July 2001
13. Holt et.al Dig.Dis.Sci 50, 2191-2193,2005
14. Clin Gastroenterol Hepatol. 2006 Dec;4(12):1502-6. Epub 2006 Nov 13.
15. Biochem Pharmacol. (Shakibaei M et.al 2007 May 1;73(9):1434-45.
16. Deodhar SD- Indian J Med Res. 1980;71:632-634
17. Anand et.al Mol.Pharmacol, 4, 807-818, 2007
18. Mol Pharm 2007; 4,(. 6):,:807–18.
19. Planta Med. 1998;64(4):353-6
20. Critical Reviews in Food Science and Nutrition, 47:735–748 (2007)
21. Pharmacol Biochem Behav. 2009 Mar;92(1):39-43
22. Southeast Asian J Trop Med Public Health. 2001 Mar;32(1):208-15
23. Cancer Epidemiol Biomarkers Prev 2005;14(1)
24. Mol. Nutr. Food Res. 2008, 52, 1040 – 1061
25. Johnson et.al Cancer Lett. 255, 170-181, 2007
26. J Clin Pharmacol Ther Toxicol. 1986;24(12):651-654.
27. Intern J Biochem  Cell Biol 41 (2009) 40–59 begin_of_the_skype_highlighting              (2009) 40–59      end_of_the_skype_highlighting
28. BMC Complement Altern Med. 2006;6:10
29. Anticancer Res. 2001;21(4B):2895-2900 begin_of_the_skype_highlighting              2895-2900      end_of_the_skype_highlighting

* לפני הדפסת מסמך זה, אנא חשבו על הסביבה

 Before printing this e.mail please think about the environmen